בסוף יוני השנה הניחה וועדת הכספים של הכנסת על שולחנה את הסוד הגלוי של ענף הפנסיה והוא: עדיף לחסוך לפנסיה באמצעות קרן פנסיה מאשר באמצעות המוצר היקר והלא יעיל שעדיין משווק לציבור הרחב בישראל הקרוי – “ביטוח מנהלים”.
הסוד הידוע הוא שחיסכון פנסיוני באמצעות הפקדה לביטוח מנהלים מביא לתשלום דמי ניהול מנופחים, מעמיס על החוסך עלויות ביטוח גבוהות ובכך מקטין את החיסכון הפנסיוני ופוגע בקצבה שנקבל כולנו בעת פרישה.
וועדת הכספים הוציאה לדרך הליך חקיקה שסופו בהטלת מגבלות על היכולת של כולנו לחסוך לפנסיה באמצעות ביטוחי מנהלים ונראה שלפחות סביב עניין זה (בניגוד להצעות חוק אחרות) קיים קונצנזוס מקיר אל קיר – כי עדיף מאוחר מאשר לעולם לא !
לנוכח השינוי בחקיקה מתבקש כיום לשאול: האם כדאי למי שכבר הפקיד בעבר את כספיו בפוליסת ביטוח מנהלים להעבירם אל קרן פנסיה? למרות החקיקה שבפתח ולמרות האפשרות הקיימת בחוק לנייד את הכספים ועד כמה שהדבר נשמע מוזר, התשובה היא: לא בהכרח !
בעולם הפנסיוני קיים מונח הקרוי “מקדם קצבה” או בקיצור ‘המקדם’.
‘המקדם’ הוא מספר החודשים שחב’ הביטוח מעריכה שנחייה אחרי שכבר יצאנו לפנסיה. ככל שנחיה יותר כך אמורה הקצבה החודשית לקטון, כי הסכום שנחסך צריך להיפרש על פני מס’ רב יותר של חודשים.
גובה המקדם מושפע בעיקר מתוחלת החיים. לפני שלושים שנה תוחלת החיים היתה 75 שנים לערך.
כיום תוחלת החיים בישראל כבר הגיעה בממוצע ל 85 שנים בין גברים לנשים וכאמור והיד כידוע עוד נטויה…
במשך עשרות שנים שיווקו חברות הביטוח את פוליסות ביטוחי מנהלים עם מקדמי קצבה שהיו מובטחים מראש ובנוסף – התבססו על תוחלת חיים נמוכה מדי שעם חלוף הזמן התבררה כשגויה.
התוצאה: כל שקל של חיסכון פנסיוני שנצבר בהן מתורגם לאחר שנים רבות בעת פרישה לקצבה יחסית גבוהה. גבוהה מדי. אמנם דמי הניהול בהן היו ונותרו גבוהים להחריד
(למשל:0.6% מהחיסכון ועוד 15% מהרווחים בפוליסות ששווקו בשנות ה 90′), אבל המקדם בהן היה ונותר אטרקטיבי.
עד כמה אטרקטיבי ? בביטוחי המנהלים ששווקו בשנות ה 90′ המקדם היה מובטח והוא עמד על כ 166 חודשים.
כיום משווקות פוליסות ביטוחי מנהלים עם מקדם שאינו מובטח והוא כבר מעל ל 200 והיד עוד נטויה כי תוחלת החיים כפי הידוע לכולנו עדיין במגמת עליה…